מזונות אישה

מזונות אישה

"אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלו". סעיף 2 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות).

החלת הדין העברי בבתי המשפט לענייני משפחה

כאשר מדובר על יחסים בין בני זוג יהודים, הדין האישי לגביהם הוא הדין העברי אותו יחילו בתי המשפט.

אישה זכאית להמשיך ולנהוג על פי אותה רמת חיים שהורגלה אליה, על ידי בעלה. וזאת על פי עיקרון "עולה עמו ואינה יורדת עמו". בהתאם לזה, אישה יכולה לדרוש מבעלה מזונות בהתאם לעושרו, הכנסתו בפועל (כולל מרכוש) ולכושר השתכרותו בעתיד.

תחת מזונות אישה ניתן להכניס את כל הצרכים הנדרשים לקיומה ורווחתה. כולל אחזקת רכב, תרבות ובילוי, צרכים רפואיים, אחזקת בית, ביגוד, קוסמטיקה ועוד.

רכושה של האישה אינו משפיע על קביעת גובה מזונות האישה. במקרים שרכושה מניב תשואה, הכנסה זו תובא בחשבון בנוגע לגובה המזונות.

חשיבות מזונות אישה בהליך המשפטי

מזונות אישה נחשב לסלע מחלוקת משמעותי בהליכי גירושין.

אישה המקבלת מזונות יכולה לנהל מאבק ממושך על זכיותיה. במסגרת המאבק וכשיש בידה כספים בגין פסיקת מזונות אישה, פרושה לה הדרך והיכולת לנהל הליך משפטי שבזכותו תעמוד על זכיותיה כפי שמגיעות לה במסגרת החוק.

מאידך שלילת מזונות מהאישה עלולה לגרום לאישה לוותר למשל על זכויותיה ברכוש המשותף מתוך מצוקה כלכלית.

ההבדל בין מזונות אישה למזונות ילדים

נשען על העובדה כי האב חייב לפרנס את ילדיו, ללא תלות ביכולתו הכלכלית. מזונות אישה נגזרים מתוך מעמדו (השכלתו, יכולת השתכרות כיום ובעתיד וברכושו).

במצבים בהם אישה עובדת, והכנסתה מספיקה לכל צרכיה, הבעל פטור מתשלום מזונות אישה. במקרים בהם הכנסתה אינה מספיקה לכסות את צרכיה, הבעל יידרש להשלים את מזונותיה. הכנסה של אישה, נשענת על סך כל הכנסותיה, לרבות שכר דירה מנכסים שבבעלותה, קצבת נכות, ועוד.

ידועים בציבור ונישואים אזרחיים

תשלום חובת מזונות חלה גם על נישואים אזרחיים וידועים בציבור. לעיתים קרובות בנישואים אזרחיים עורכים בני הזוג הסכם. להסכמה זו יש תוקף של יצירת חובות וזכויות בין בני הזוג על פי דיני החוזים. אולם, במקרים שלא נערך הסכם יחיל בית המשפט את עקרון תום הלב.

מתי הבעל פטור ממזונות אישה – ההבדלים בגישות בין הערכאות

אישה עובדת ומשתכרת למחייתה , אז יהיה זכאי הבעל לטעון כי "מעשה ידיה", יהיו "תחת מזונותיה".
עם זאת, כאשר הכנסתה אינה מספיקה לה, כי אז חייב בעלה להוסיף ולהשלים לה למזונותיה ואז התביעה תהא "השלמת מזונות אישה".

בבית הדין הרבני יש משקל רב יותר לטענות הבעל אשר לאי קיום יחסי אישות ("טענת מורדת").
כאשר אישה עזבה את ביתם המשותף ללא סיבה מוצדקת.
במקרים אשר האישה גרמה לבעל לעבור על חוקי הדת. חובת ההוכחה לכך תהיה על הבעל.
בעקבות בגידה.

סירוב למתן גט – מעוכבת מחמתו

ככל שבית הדין הרבני נתן פסק דין המחייב את הבעל להתגרש, אבל הבעל מסרב לתת את הגט לאשתו בניגוד לפסק הדין, או אז יכול הבעל להיות מחויב במזונות אישתו בגין העובדה כי הוא מסרב ליתן לה גט ולמעשה מעבר אותה מלהינשא לאחר (ולכן הביטוי מעוכבת מחמתו).

המקרה היחיד בו אישה שיש לה הכנסה מספקת זכאית גם למזונות הוא במקרה של "מעוכבת מחמתו". למעשה הבעל מאבד את זכותו לקזז את הכנסותיה מעבודתה מסכום המזונות המגיעים לה.

חשוב לדעת, כי ניתן להשיג "מזונות מעוכבת" בסכומים גבוהים ובאמצעותם להגביר את הלחץ הכלכלי על הבעל עד שיסכים להתגרש.

 

יש לכם שאלה, אתם רוצים להתייעץ?

מוזמנים להתקשר 058-488-2882
או להשאיר פרטים ב צרו קשר

עו"ד ענבר דרור

 

שתפו:

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on email
Share on whatsapp
Share on telegram
עוד ענבר דרור - מאמרים

עו"ד ענבר דרור

עו"ד ענבר דרור, מייצגת ומלווה בתיקי משפחה, גירושין וירושה בבית משפט ובבית הדין הרבני.
בנוסף עוסקת בעריכת הסכמי גירושין והסכמי ממון לרבות הסכמי הורות משותפת  וכן מוסמכת ייפוי כוח מתמשך.

לתיאום פגישת ייעוץ

כתיבת תגובה

מאמרים נוספים שיעניינו אותך